לחוות את הגוף ולהגיע לבריאות

ההגדרה של חוויה (באנגלית: experience) היא כל דבר שהתודעה שלנו קולטת בעצמה. יש לנו חוויות:

• מהעולם סביבינו, למשל רואים, שומעים, טועמים וכו'.
• מהעולם הפנימי שלנו, למשל תחושות ואמוציות.

החוויות שלנו יכולות להיות מעבר לרמה של ההבנה שלנו, לא ניתן לתאר אותן במילים. למשל:

• כאשר אנו שומעים מוזיקה ואנו מתרגשים ממנה, אנו יכולים לתאר שאנו מתרגשים אך לא מצליחים לתאר את התחושה באופן מדויק בעזרת מילים
• התעוררנו מחלום עם תחושות מסוימות שלא ניתן לתאר בצורה מדויקת בעזרת מילים
• אדם שמספר שהוא בדיכאון אך לא מצליח להסביר בדיוק את החוויה

היכן החוויות שלנו

החוויות שלנו קיימות בראש, אבל לא רק בראש אלא בכל הגוף. מי שקולטת את החוויות בגוף (ובין השאר גם במוח) היא התודעה שלנו, שהיא מעבר לגוף שלנו – ויש להבין זאת היטב.

כאשר התודעה שלנו בתוך הגוף, אז אנו חווים דרך הגוף, דרך האטומים שקיימים בגופינו. למשל היא זאת שמרגישה את התפוקה מהמוח. תאי המוח העיקריים נקראים נוירונים. אנו יכולים לשאול את עצמינו איזה נוירון בעצם חווה ( חושב, מרגיש וכו'). התשובה היא שהתודעה שלנו היא לא נוירון מסוים או קבוצת נוירונים, אלא היא זאת שחווה את פעילות הנוירונים.

אני מלמד תלמידים שלי בקורס הילינג תרגילי מדיטציה מאוד מעניינים שבאמצעותם ניתן להרגיש מקום מסוים בגוף ולחוות אותו. אז ניתן לזהות שיש מקומות בעלי אנרגיה עוצמתית וטהורה מאוד, אחרים עם אמוציות חזקות מאוד, אחרים רגועים מאוד עם שלווה, אחרים שמאפשרים להתחבר לסביבה שלנו וכו'. תלמידיי התנסו בעצמם שבכל מקום בגוף קיימת חוויה שמאפיינת אותו ומבטאת את המהות שלו.

כאשר הגענו ליכולת להרגיש את החוויה שקיימת בכל מקום בגוף, אז אנו יכולים לצאת למסע מרתק ביותר כדי להכיר את עצמינו.

דוגמאות לחוויות בגוף

חוויות כלליות בגוף

בעזרת מדיטציה מתאימה ניתן לזהות:

• שיש לנו 7 מרכזים אנרגטיים מאוד עוצמתיים שמשפיעים עלינו רבות, כאשר יש שם איזון אז אנו מרגישים מאוזנים ושמחים ומרגישים שיש משמעות לחיים.
• שיש לנו מסלולים אנרגטיים בגוף, חלקם נקראים ברפואה הסינית "מרידיאנים".
• שיש בנו אנרגיות – בתוך וסביב הגוף – שמשפיעות עלינו רבות ושיכולות לרפא אותנו.

אזור הלב

כאשר מרגישים את אזור החזה, מרגישים שם אהבה. לא סתם אהבה אלא אהבה בלתי-תלויה. מאוד התרגשתי כשהבנתי שלא סתם אומרים שבלב יש אהבה, אכן יש שם חוויה של אהבה עוצמתית ועדינה מאוד.

כאשר מתחברים ללב, מוצאים גם אמפתיה וחמלה וגם יכולת הבנה עמוקה.

אדם שלא מצליח להתחבר ללב שלו עלול להרגיש שאין משמעות לחיים ולפעמים ירגיש דיכאון.

על-כן כדאי לכולנו ללמוד להתחבר ללב ולהרגיש את החוויה שלו. כל אחד יכול להתחבר ללב.

העיניים

במצב הבריא העיניים מחוברות לאור. יש בהן את היכולת לקלוט את האור, לקלוט בעדינות את האמת ואת מה שיש. יש לשים לב שהעיניים צריכות להיות פאסיביות ועם עדינות. רק מתוך פאסיביות ניתן לקלוט את האמת, באותו האופן ש

• מכשיר מדידה צריך להיות פאסיבי כדי למדוד את המציאות בצורה מדויקת (אם הוא משפיע על הסביבה אז הוא לא יכול למדוד אותה בצורה מדויקת)
• אדם צריך להתנקות מדעות קדומות שבתוך הראש שלו ולהיות פאסיבי כדי לקלוט בצורה אמיתית מה קורה סביבו.

כאשר אדם איבד בתוכו את התכונות הדרושות לעיניים כדי לתפקד בצורה נכונה, אז עם הזמן תיווצר שם פתולוגיה. למשל:

• אם אין איזון בין האקטיביות והפאסיביות, למשל הוא אקטיבי מידי ולא מספיק פאסיבי, אז מועבר לעיניים עודף אקטיביות ואז עם הזמן תיווצר פתולוגיה בעיניים. מצבים של קוצר ראייה נוצרים עקב טונוס גדול מידי של השרירים סביב העיניים, אשר עיוותו את גלגל העין.
• אם הוא איבד מהעדינות הטבעית שלו, לא תהיה עדינות בעיניים.
• אם הוא מסרב לראות את האמת, אז גם העיניים לא יוכלו לקלוט את האמת
• וכו'

השפתיים

יש בשפתיים חוויה של אהבה, של עדינות, של רצון לקרבה ולמגע. יש בשפתיים גם חוויה של חושניות, של ביקורתיות ושל יכולת לקבל את מה שהן אוהבות. תכונות אלה מאפשרות לנו להכניס לתוך הפה רק משהו שהוא טוב עבורינו. כאשר אנו רואים אוכל שמגרה אותנו יש בנו רצון לקרב אותו לשפתיים, לבדוק אותו ואחר-כך אם מרגישים שהוא טוב לנו, להכניס אותו לתוך הפה.

החניכיים

החוויות בחניכיים קשורות לרצון עז לקחת לעצמנו את מה שדרוש לנו עבור המשך הקיום שלנו. החניכיים מאוד אקטיביות. התכונות של החניכיים מאפשרות להן להחזיק חזק את השיניים כדי לאפשר לנו להכניס לגוף את המזון הדרוש לנו. 

הריאות

במצב הבריא הריאות קשורות לשלום, לשלווה ולהרמוניה עם הסביבה. הריאות הן פאסיביות, בטוחות וסומכות על הסביבה. כאשר הריאות סומכות על הסביבה אז הן יכולות להכניס ולהוציא אוויר בצורה קלה ובטוחה.

אדם שאיבד אחת מהתכונות של הריאות עלול לא לנהל נכון את הריאות וכתוצאה מכך לסבול מפתולוגיה בריאות.

הגרון

הגרון קשור לנושאים של ביטוי, של אמת, של תקשורת ושל הגשמה עצמית. יש שם הרבה עדינות – רצון חזק לבטא את האמת שלנו בעדינות ובשלווה.

אם איבדנו אחת מהתכונות שקיימות בגרון (למשל כאשר אנו לא מבטאים דברים שחשוב לנו לבטא או לא מגשימים דברים שחשוב לנו להגשים), אז עלולה להתפתח פתולוגיה בגרון.

הקיבה

החוויות בקיבה קשורות לרוב ברצון להגיע לנחת, לשלווה, למנוחה ולנחלה. יש הרגשה שאחרי שהתאמצנו והשגנו את מה שרצינו, מגיע לנו לנוח. אחרי שאכלנו את המזון שאנו צריכים, אנו מרגישים נחת.

במצבים שאנו בלחץ תמידי ולא מרגישים נחת, יתכן שתתפתח פתולוגיה בקיבה.

הכליות

החוויה בכליות היא רצון עז לזהות ללא הפסקה מה נכון ומה לא נכון ולסנן בין מה שנכון לבין מה שלא נכון. מסיבה זאת נוצר המושג "מוסר כליות" – הכליות יודעות לסנן בין טוב לרע. הכליות הן אקטיביות מאוד. תכונה זאת מאפשרת לכליות לסנן את הדם, להשאיר את מה שהגוף צריך בתוך הגוף ולזרוק את מה שהגוף אינו צריך מחוץ לגוף.

שלפוחית השתן

שלפוחית השתן, בניגוד לכליות, היא פאסיבית והיא ממושמעת. יש בה חוויה של נעימות ושל מופנמות. תכונות אלה מאפשרות לשלפוחית לאגור את השתן בשקט, עד שיש צורך לפנות אותו (איך היו נראים חיי החברה שלנו אם לא היתה לנו שלפוחית שתן?). היא מאפשרת חיי חברה נעימים. היא נקראת איבר "חברתי".

השופכה

בחוויה בשופכה, בניגוד לשלפוחית השתן, יש רצון לביטוי, להוצאה החוצה של כל התוכן שקיים, "לשפוך החוצה", גם אם נדרשת חוצפה לכך.

פי הטבעת

כן, גם בפי הטבעת יש חשיבות ויש חוויה. שמים לב לחשיבות שלו כאשר יש שם פתולוגיה וזה יכול מאוד לכאוב.

תפקידו של פי הטבעת הוא של פועל הניקיון בגוף. הוא מפנה את הפסולת מחוץ לגוף ומנקה היטב אחריו. יש בו נימים קטנים שמנקים היטב בתוך כל חריץ וחריץ בפי הטבעת והוא מנקה בעדינות, עם נאמנות ועם מסירות. יש לשים לב שפי הטבעת הוא אזור מאוד עדין, עובדה שגירוי קטן בעור של פי הטבעת יכול לגרום לכאבים עזים! ניתן לחשוב שיש לו תפקיד מלוכלך, מגעיל ונחות, אך בלעדי השירות הטוב שלו החיים שלנו יכולים להפוך לסיוט.

מדוע יש מחלות דווקא במקומות מסוימים בגוף

בכל איבר בגוף יש תכונות מסוימות שבעזרתן האיבר פועל בצורה המיטבית שלו. אנחנו אלה שמנהלים את הגוף שלנו ואת האיברים שלנו. כאשר יש בנו את כל התכונות הדרושות, בצורה מאוזנת, אנו יכולים לנהל את כל האיברים שבגופינו ואז כל הגוף שלנו בריא ופועל בצורה מופתית. למשל אנחנו צריכים איזון בין אקטיביות ופאסיביות: אקטיביות עבור הכליות וגם פאסיביות עבור שלפוחית השתן.

כאשר אנו מסוגלים להכיל את כל הגוף שלנו עם כל החוויות שקיימות בתוכנו (זה אומר שאנו יכולים להכיל בתוכנו את כל התכונות, בלי להתעלם מאף אחת), בלי לעשות "פרוטקציה" לאף אחד, אז אנו חיים במצב של שלמות: אנו מרגישים את השלמות ואת האחדות שבתוכנו, אנו אוהבים את כל הגוף שלנו ויודעים שכל מקום בגוף הוא מאוד חשוב.

אך כאשר יש בנו תחושה שאיננו מצליחים להכיל, למשל בעקבות טראומה שחווינו או טראומה שזרמה מהדורות (כן, כן, טראומות גם כן עוברות בדורות), אז אנו חוסמים את התודעה שלנו שלא תיגש לטראומה זאת ולתכונות שקשורות אליה. מצד אחד אנו פחות סובלים מהטראומה, אך מצד שני חסימה זאת חוסמת את התודעה שלנו לגשת לתכונות אלה בגוף שלנו. לכן חסמנו מקומות גם בגוף שלנו.

זהו מצב של חוסר שלמות: אנו כבר לא חווים את הגוף כיחידה אחת, אלא כאזורים נפרדים. מנסים לעשות הפרדה בין הגוף ה"נעים" לבין המקום ששם יש את הסבל. אז מתחיל תהליך של חולי. במקומות החסומים יש פחות מודעות, פחות תחזוקה והתחדשות, היות שהגוף נוטה להתעלם מהם. כאשר מגיע לשם חיידק או ווירוס או מתפתח תא סרטני, יש פחות הגנה והגוף מתקשה למצוא את הפתרון המתאים. באזור זה תהיה נטיה לדלקות ולסוגים שונים של מחלות. במצבים אלה, מערכת הבקרה העליונה שלנו תיידע אותנו בעזרת סימפטומים שקיימים שם תהליכים לא בריאים. הסימפטומים אמנם לא נעימים (למשל מרגישים כאב), אך הם מאפשרים לנו לזהות שמשהו לא תקין. רק בעזרת זיהוי נכון של הבעיה, ניתן לתקן אותה.

המחלה היא תוצאה של חוסר שלמות, והסבל שלה מוביל אותנו לפתור את הבעיה ולהגיע לשלמות.

לחזור לנפש בריאה בגוף בריא

החזרה לבריאות נעשית בעזרת:

1. הבנה איזו חוויה יש מאחורי החסימה, שהתודעה מנסה להתעלם ממנה.
2. השלמה עם החוויה הזאת. בתוך תהליך ההשלמה, אנו מבינים שהחוויה איננה רק שלנו, אלא היא חלק מחוויה שקיימת בעולם. כאשר אנו מבינים זאת ומתאחדים עם החוויה הזאת, אנו מרגישים יותר חלק מהעולם ומרגישים יותר שאנחנו בתוך השלמות של העולם. אז אנו מגיעים למצב של שלמות לא רק עם עצמינו אלא גם עם העולם.

זה מצב של הבראה אמיתית: לשם המחלה נועדה להביא אותנו, ולשם אנו צריכים לשאוף כל פעם שיש בעיה שמציקה לנו.

זה בדיוק התהליך של ההבראה ההומאופתית. המשמעות של הומאופתיה היא:
הומאו = אותו הדבר,
פתיה = סבל.
כלומר, ההומאופת נותן לאדם מבחוץ, בעזרת הרמדי ההומאופתית, באופן מדוייק מאוד, את אותו הסבל שיש לו בתוכנו. באופן זה, הסבל מגיע לתודעה מעבר למחסומים שבנינו לעצמנו. הסבל שבא מבחוץ מראה לנו שסבל זה קיים לא רק אצלנו אלא גם מחוץ אלינו, אנו לא מרגישים לבד בסבל הזה. זה מביא לריפוי אמיתי.

צריך לפתור את המחלה לפי הסיבה שבגללה היא הגיעה. המחלה לא סתם מגיעה ומציקה, היא מגיעה כדי להראות לנו איפה אנחנו לא בשלמות עם עצמנו. תהליך הבראה הומאופתי הוא תהליך נפלא שפותר את המחלה לפי הסיבה שלשמה המחלה הגיעה. הוא מביא אותנו למצב של נפש בריאה בגוף בריא.