ההבדל בין הומאופתיה לרפואה קונבציונלית
היסטוריה
ביוון העתיקה התפתחו שתי אסכולות – האטומיסטיס והפיזיס.
השקפת אטומיסטיס: הגוף הוא חומר. אם משהו מתקלקל, צריך להחליף/לתקן. השתמשו בחומרים שונים כדי לרפא, חומרים אלה הם אבות התרופות. על-פי גישה זאת, הבריאות צריכה להגיע מבחוץ.
השקפת פיזיס: טענו שיש בגוף כוח חיות בעל חוכמה רבה, שבמצב של חולי, מסוגל להחזיר לבריאות. על-פי גישה זאת, הבריאות מגיעה מבפנים.
הבדל בהשקפה על הבריאות
שורש ההבדל בין ההומאופתיה לרפואה הקונבציונלית נובע מההבדל בהשקפה על בריאות האדם:
- ברפואה הקונבנציונלית ההשקפה היא שהמחלות נובעות מפגם אצל האדם: ב- DNA, בתפקוד הגופני של איבר מסוים או אחר, אשר גורם לחוסר או לעודף של משהו בגוף וכו'. לפי השקפה זאת, היות שיש פגם בגוף, אז צריך לפתור כל בעיה בצורה חיצונית: לתת תרופות אשר יוסיפו או יורידו את הכמות של רכיב שאינו בתוך הנורמה (מינרל, ויטמין, חיידק, ווירוס וכו') ש"בגללו" יש בעיה רפואית; למשל לתת תרופה שמוסיפה או שמורידה מכמות של הורמון מסוים, לתת אנטיביוטיקה שמורידה מכמות של חיידקים מסוימים וכו'.
- בהומאופתיה, ההשקפה היא שיש אצלנו חלק רוחני אשר מנהל את גוף האדם. כאשר הוא מנהל את הגוף בצורה מיטבית אז הגוף בריא. כל בעיה בריאותית נובעת מכך שחלק רוחני זה אינו גורם לגוף להיות באיזון. זה נובע מסיבה נכונה (ממערכת הבקרה העליונה) ולא מפגם. המומחיות של ההומאופת היא לזהות את הסיבה ולתת את הפתרון שיאפשר למערכת הבקרה העליונה לאזן טוב את הגוף ולהחזיר את האדם לבריאות הטבעית שלו.
יש סיבה למחלה, ואותה צריך לפתור
Samuel Hahnemann, אבי ההומאופתיה, כתב את המשפט הגאוני הבא:
"In the healthy condition of man, the spiritual Vital Force, the dynamis that animates the material body, rules with unbounded sway, and retains all the parts of the organism in admirable, harmonious, vital operation, as regards both sensations and functions, so that our indwelling reason-gifted mind can freely employ this living, healthy instrument for the higher purpose of our existence."
ותרגומו לעברית:
"במצבו הבריא של האדם, כוח החיות הרוחני, אשר מניע את הגוף החומרי, שולט על הגוף בעזרת תנודות בלתי מוגבלות, ושומר על כל חלקי האורגניזם בפעולה נפלאה, הרמונית וחיונית, בכל הקשור הן לתחושות והן לתפקודים, באופן שהשכל המחונן שלנו יכול להשתמש בחופשיות בגוף – שהוא הכלי אשר משמש אותנו למען למטרה הנעלה של קיומנו."
כאשר אנו משתמשים בגוף שלנו, בעזרת האהבה והרצון שלנו, לצורך המטרה הנעלה שלשמה נוצרנו, אז מערכת הבקרה העליונה שלנו מאזנת אותנו היטב ואנו בריאים. במצב זה, כל חוגי הבקרה בגופינו יפעלו בצורה מופתית. ברגע שאיננו פועלים לפי המטרה הנעלה שלשמה נוצרנו, זה פוגע במצפון הפנימי שלנו אז צפויות תקלות בגוף. ההבראה ההומאופתית מתקנת את האדם ברמות הרוחניות שלו, באופן שהוא מגלה את האהבה ואת הרצון הגבוה שלו. גילוי זה מאפשר ונותן את הכוח לאדם כדי שיפעל עם כל האהבה והרצון שלו, על-פי המטרה הנעלה שלשמה הוא נוצר.
הבדלים בתוצאות של טיפולים קונבנציוליים והומאופתיים
כוח החיות הקיים בתוכנו הוא חכם יותר מאשר החוכמה של התרופות ושל מי שפתחו אותן. לכן צפויים הבדלים גדולים ביכולת הריפוי של שתי ההשקפות.
ההבדלים בתוצאות הטיפולים בין רפואה הקונבציונלית לבין ההומאופתיה הם:
- ברפואה הקונבנציונלית רוצים לקבוע עבור הגוף מה המדדים שצריכים להיות, ובכך מקשים על הפעולה התקינה של החלק הפנימי (הרוחני) שבתוך האדם. כתוצאה מכך, אדם זה:
- פחות מחפש את הפתרון בתוכו כיצד להפעיל את החלק הרוחני שלו בצורה תקינה, עם כל העוצמה שבו, לצורך הקיום והמשך ההתפתחות שלנו. על-כן הוא נחלש רוחנית ונפשית
- אינו פועל מתוך האהבה והרצון שלו לצורך השגת המטרה הנעלה שלו
- לא פותר באופן אמיתי את הבעיות ולכן הן צפויות להחמיר.
- הטיפול ההומאופתי:
- גורם לנו למצוא את הפתרון לבעיותינו בתוכינו
- מפעיל ומחזק את החלק הרוחני שלנו; כתוצאה מכך גם הגוף מתחזק
- מביא אותנו לתיקון באופן שנשתמש בגוף שלנו ככלי לצורך השגת המטרה הנעלה שלשמה נוצרנו.
- מגיעים לבריאות אמיתית, לשמחה ולהרגשה של סיפוק.